Yellow Spot | כניסה

קבלו את הסנונית הראשונה מבית KIDOZ , דפדפן שפיתחנו במיוחד לילדים כאשר הכוונה היא לילדים קטנים מ 3 ומעלה.

היו שלוש נקודות מרכזיות שהתייחסנו אליהן בפיתוח הדפדפן

בראש וראשונה היה חשוב לייצר סביבה בטוחה לילדים ולכן הגלישה בדפדפן  אפשרית רק אל אתרים מורשים, כל הנסיונות למעבר לאתרים אשר לא אושרו בין אם זה באמצעות לינקים, סקריפטים פופאפים ושאר תכסיסים נחסמים על ידי מערכת האבטחה כך שההורים יכולים לדעת בבטחה שהילד  שלהם לא יכול להגיע וגם לא בטעות לפינות אפלות ולא סימפטיות ברשת.

הדבר השני, שהוא לא פחות חשוב בעיני הוא הפשטות שבתפעול הדפדפן על ידי הילדים, לילדים יש פיוז קצר במיוחד והיה פה אתגר גדול לייצר חווית משתמש קלה, זורמת ואינטואיטיבית שמאפשרת להם לתפעל את הדפדפן מבלי שום צורך לדעת לקרוא או לכתוב, בדיקות השמישות שעשינו הראו תוצאות טובות ואני מקווה שנעמוד ב“מבחן הפשטות“ הזה  אצל כל הילדים שישתמשו בו.

הנקודה השלישית היא התוכן והגישה אליו שהיא נקודה פרקטית במהותה, יש המון תוכן טוב ומהנה לילדים באינטרנט אבל איפה מוצאים אותו ואיך מאפשרים לילדים להגיע אליו שוב מבלי להיות תלויים בהורים ? לנושא זה התייחסנו על ידי יצירת אינדקס ויזואלי מתעדכן המכיל כמות גדולה של אתרים אליהם הילדים יכולים להיכנס באופן עצמאי, להורים נחסך כאב הראש של לחפש כל הזמן תכנים חדשים ואילו הילדים נחשפים לעושר של תוכן אשר לא היה פתוח בפניהם עד עכשיו.

את גרסת הבטא של הדפדפן ניתן להוריד ולהתקין מפה  http://kidoz.net

ואני אשמח לשמוע מה אתם והילדים שלכם חושבים עליו אחרי שניסיתם אותו

מה דרוש לזעזע תעשייה שלמה, במצב רגיש של היום מסתבר שלא הרבה, המשבר הפיננסי שמימדיו הולכים ומתבהרים מוציא החוצה הרבה פניקה וגם לא מעט צביעות וכך חבורה של הייטקסטים, צעירים ונראים טוב שבילו חופשה בקפריסין ועשו ביחד וידאו שלדעתי הוא לא פחות ממעולה נהפכו למטרה נייחת להאשמות, החל מאיך הם מעיזים לחגוג כשהדאו ג‘ונס נופל ועד לכך שהם מייצגים את כל הרוע בבועתיות של האינטרנט.

במסגרת חגיגות הפניקה הכלליות טקרנץ מודיע בדרמטיות שזה הוידאו שיסמל את הסוף של עידן הווב 2.0, אז לפני שנכנסים לעידן הבא בו נשים יגוסלביות עם שפמים לבושות בסמרטוטים ישבו במעגל  ויקוננו על רוע הגזרה קחו שאכטה אחרונה.

עוד לא נירגענו מהמתיחה של קידסורסינג וכבר מגיעה לה המתיחה הבא והינה מסתמנת לה מגמה חדשה בשיווק האינטרנטי הישראלי.
אז רגע לפני שזה הופך לטרנד ודקה לפני שיהודה ברקן עושה את הקמבק של חייו הייתי מציע לחברות המסחריות ולמשרדי האינטראקטיב לשקול שוב את גישת ה“חייך אכלת אותה“.

הגלישה באתרים הישראלים מרובי הפרסומות דורשת כבר היום יכולות תמרון גבוהות של העכבר לשטחים המעטים על המסך שנשארו עם תוכן אמיתי ועכשיו גם התוכן האמיתי הזה מוטל בספק כי אולי פשוט זה חלק ממתיחה ”מצחיקה“ של איזה גוף מסחרי שחושב שיש לנו זמן, כח ורצון  להחליף איתו דאחקות בסוף כשה“תעלול“ יוצאת לאור.

החברה שעשתה את מתיחת הקיד סורסינג טוענת ש“לזה אנחנו קוראים שיווק שיחה“ אך היא טועה ומטעה, היתה פה יצירת באזז היה פה שיווק ויראלי, היה פה נסיון ציני לרכב על הפחדים והחששות ורגשי האשמה של ההורים אך השיחה היחידה שנוצרה היתה האם זו מתיחה ומי עומד מאחוריה, מן משחק בילוש שלא נוגע בנושא ולא מתקיים עם המותג.

הרצון של החברות לבלוט מעל הרעש הוא ברור ומובן, זו גם לא משימה קלה אך אני בספק אם התחבאות מאחורי פרובוקציה ותוכן לא אמיתי אכן מביאות בסופו של דבר תוצאות חיוביות בקרב הגולשים ואילו הנסיון לזעזע את הצד השני עלול במהרה להתברר כירייה ברגל. הקו שעובר בין מצחיק, מעצבן  ומעליב הוא קו דק וכשעוברים אותו מגלים מהר מאד עד כמה הכח אצל הגולשים.

לפני כמה שנים אינטרנט זהב עבדו עלי עם קמפיין שהשתלט על כל המסך לכמה שניות עם הדמיה של וירוס, בכמה השניות הראשונות רכבה המתיחה על רגשי הפחד שלי וכשהתגלתה קצת נעלבתי שצוחקים עלי ככה והרגשתי שהם עברו את הגבול…למחרת צוחק ומאושר כבר הייתי לקוח של חברה אחרת.

בשבועיים האחרונים הייתי בארץ אחרת בסביבה קצת אחרת  ופגשתי הרבה מ“האחרים“.

האנשים האלה למרבית הפליאה לא מדליקים מחשב דבר ראשון בבוקר אלא יושבים עם קפה וקוראים עיתון …אמיתי…מנייר.  וזה לא רק שהם לא שמעו על מותה של העיתונות, מסתבר שגם על סופה הקרוב של הטלביזיה הם לא שמעו ואת האולימפיידה לדוגמא הם חוו דרך הדבר הזה, אתם יודעים, שנרדמים מולו.

התקשורת בין ”האחרים“ אינה מתבצעת דרך תוכנות מסרים וגם לא דרך רשתות חברתיות, הם פשוט נפגשים וסביב שולחן על ארוחה טובה יושבים ומדברים כמעט על כל נושא שבעולם, אך סביר להניח שפייסבוק, ווב סמנטי וכיצד להפוך את האווטר שלך למנגה לא יהיו חלק מהשיחה.

”האחרים“ אומנם משתמשים באינטרנט ובאמצעים טכנלוגיים אחרים אך הם עושים זאת ללא תשוקה אמיתית, הם יקנו מק אך לא ינסו להוכיח לכל העולם שהוא עדיף על פי.סי, הם יעבדו על לינוקס כי ככה זה בא מהחנות אך לא יבינו כלום בגישת הקוד הפתוח ואם היה יוצא להם לנסות את טוויטר הם היו עוזבים אחרי פעמיים..לא בגלל השנאה למציצנות או הסלידה מהחשיפה …סתם בגלל שזה לא עובד.

אז אם גם לכם יוצא לצאת לדקה מהביצה ולפגוש את ”האחרים“, קחו בחשבון שאין להם מושג מה זה טקראנץ‘ והם גם לא יודעים מתי יצאה הגרסה האחרונה של דלישס, הם לא שמעו על הספאם בפייסבוק וחלקם אפילו יטען באוזניכם שויסטה היא אחלה מערכת הפעלה.

אך לפני שאתם פוצחים בויכוח סוער ובמשפטי תוכחה מלאי חשיבות כדאי לזכור ש“האחרים“ יודעים לא פחות טוב ממני וממך, הם הרוב, והם תמיד… אבל תמיד צודקים.

כמה מסקנות שלי מההשקה של האתר החדש של נענע, לא תמצאו פה קטילה או ביקורת נוקבת, יש מזה מספיק מסביב:

• המון רעש והמולה סביב ההשקה, מסתבר שאנשים אשכרה גולשים בנענע (או לפחות גלשו)
• ביקורת, ביקורת, ביקורת והרבה חוסר פרגון, האם באמת אי אפשר למצוא שוב דבר חיובי באתר החדש ?
• מצד שני הפידבק הברור והחד נותן את האפשרות לתקן ביעילות, לא צריך לנחש מה לא עובד וזה מדהים.
• פתאום כולם מבינים באפור, פתאום כולם מומחי שמישות מצד שני כולם צודקים, אין מה לעשות, הגולשים יודעים יותר טוב מכולם.
• למי ששכח, חווית המשתמש היא ”הכל“ והיא מה שהופכת אנשים לשמחים, עצובים או כועסים.
• כשחדשנות ותחכום באים על חשבון פשטות הגולשים מאד לא מרוצים אבל לא תמיד הם יוכלו להסביר שזאת בדיוק הבעיה.
• וכשעולים עם גרסה כל כך שונה של אתר עדיף לעלות אותה במקביל ולא במקום, יכול לחסוך המון עוגמת נפש מכל הנוגעים בדבר.
• שינוי הוא תמיד טוב, גם אם בטווח הקצר לחלק זה נראה כמו מהליך טרגי/דרמטי ושחייבים לצעוק  ”המלך הוא עירום“ הכי חזק שרק אפשר.
• נענע החדש הושק כשהייתי בחופשה, בחופשה הקודמת שלי NRG החדש הושק, החופשות שלי עושות רק טוב לאינטרנט הישראלי, אני צריך לנפוש יותר

להסביר לאנשים למה אני משתמש בטוויטר זו משימה שבדרך כלל נועדה לכשלון מראש,  או שאנשים לא מבינים בכלל על מה אני מדבר ואלה שחושבים שהם מבינים תמיד ינחיתו את השאלה הבנאלית הנצחית של ”למה לעזאזל אתה צריך לספר לכולם שאתה בשירותים ?“ (אני לא)

אז הינה וידאו שמסביר בצורה פשוטה וברורה את כל הסיפור

לוידאו הזה דרך אגב הגעתי דרך הודעה של אייל מלפני כמה דקות בטוויטר

הקלישאה שאומרת שלפעמים דבר קטן עושה את הההבדל הגדול עובדת מסתבר גם עלי

התמונה פה למטה היא הניווט קדימה ואחורה של דפדפן הפיירפוקס החדש.

לכאורה סטנדרטי אך ”חדי העין“  יבחינו כי שלא כמו בכל שאר הדפדפנים עד היום ששם הכפתורים זהים בצורתם, פה כפתור ה“אחורה“ גדול ויותר משמעותי בהרבה מכפתור ה“קדימה“

ואם חשבתם שזה התפלק למישהו בטעות אז כדאי שתחשבו שוב,  אנחנו כגולשים זזים קדימה כמעט תמיד דרך לחיצה על לינקים, ברוב המקרים בהם אנחנו משתמשים בכפתורי הניווט למעלה זה כדי לחזור אחורה למשהו שכבר ראינו, נשמע הגיוני לא ? לכאורה הבנה מאד בסיסית של הרגלי הגלישה שלנו, רק שפה גם הציפו את העניין וגם נתנו לזה פתרון , התייחסו !!!

האם זה משנה סדרי עולם ? לא

האם זה משנה את חווית הגלישה ? קצת

האם זה עושה לי את זה ? ועוד איך

 אתמול נחשף ה IPHONE בגרסתו השניה במסגרת כנס המפתחים של אפל, האירוע הסופר גיקי של השנה שמסמל  לרבים את שיא החדשנות . באופן פרדוקסלי הסיקור של האירוע ברשת חשף את האינטרנט במלא מערומיו והזכיר שהפלטפורמה האדירה הזו שאנחנו אוהבים להלל ולשבח נמצאת בהרבה מובנים עדיין בימי הביניים.

כמה שעות לפני האירוע כבר הורגש המתח וההתרגשות ברחבי הרשת, גולשים חיפשו מקומות להתעדכן, בלוגים הכריזו על סיקור בשידור חי מהאירוע  ובטוויטר מעוז הגיקים בו היתה צפוייה להיות התקהלות גדולה החלו לנטרל פיצ‘רים כדי לשלוט במצב כאילו מדובר בסגירת רחובות לקראת אירוע בכיכר.

עם תחילת האירוע התחלתי גם אני לחפש מקומות ולחוות את האירוע LIVE, האירוע לא שודר באופן רשמי ולכן כמו כולם התעדכנתי במקומות שונים על אתרים שמשדרים ומסקרים מהאירוע עצמו וניסיתי את מזלי, אך התופעה חזרה על עצמה בכל מקום שהגעתי אליו…
טקראנץ‘ נפל, יאהוו לייב לא תפקד וכך גם במקומות נוספים אשר פשוט לא עמדו בעומס, המשכתי לחפש במשך דקות ארוכות עובר ממקום ממקום ולבסוף מצאתי אתר אשר שידר באודיו בלבד מהכנס.

והינה אני עם לפטופ ועם רשת אלחוטית ותקשורת טרנסאטלנטית, שוכב במיטה ודרך פאזל טכנולוגי מורכב מקשיב לשידור רדיו מקרטע של האירוע ממש כמו שסבא שלי היה שוכב עם הטרנזיזסטור המצ‘וקמק שלו, אותה החוויה בדיוק.

ובעידן הוידאו שברשת והיוטיובים וההצהרות שטלביזיה זה משהו שנרדמים מולו ושילדים כבר לא משתמשים בו ושבכלל זה משהו שהולך להיעלם מהעולם האינטרנט לא הצליח לספק מה שכל טלביזיה שחור לבן עם אנטנה עשתה לפני עשרות שנים וזה שידור חי לכמות גדולה של אנשים.

אנחנו כגולשים רוצים מהאינטרט כל הזמן יותר, הטרנד החדש הוא מיד ועכשיו, מכל ובכל מקום, רק שהאינטרנט… לא תמיד יכול.

הטוויטר הזה מסתמן כתופעת טבע ולאו דווקא בגלל החדשנות בתקשרות שהוא מביא והמיקרו בלוגינג וכל הבלה בלה בלה אלא דווקא בגלל האמפטיה ומידת הסלחנות שהוא מצליח לייצר את כל מי שסביבו.

השירות הרי חצי הזמן לא זמין, זאת אומרת לא עובד, כלום, מקבלים אומנם מסך מעוצב שאומר את זה אבל השירות פשוט לא עובד. וכשהוא עובד אז הוא חצי עובד, כשפונקציות בסיסיות כמו דפדפוף לא פעילות בגלל עומס יתר.

את סקנד לייף צלבו על כל קריסה ומדובר במערך מאד מתוחכם של שרתים מסונכרנים ובטכנולוגייה פורצת דרך ואילו פה השירות הודעות טקסט המקרטע הזה זוכה לאמפטיית ההמונים.

ואנחנו בכלל למדנו שבאינטרנט המשתמשים הם חסרי רחמים…גדלנו על המנטרה של ”תגרום להם להם לחכות יותר משני שניות והם כבר יהיו במקום אחר“ ואילו פה כולם מחכים ומחכים  וחוזרים ומחכים

 אז מאיפה כל הסלחנות הזו ? הינה ההסבר של לורן פלדמן……. מה התירוץ שלכם ?

תמיד מחוברים, תמיד מקושרים, מתעדכנים מהנייד תוך כדי נסיעה, פותחים את הלפטופ תוך כדי הליכה, הם תמיד אונליין ומכל מקום, הם יגיבו על בלוגים מהמיטה ,יבדקו מיילים מהמסעדה באמצע חופשה וישלחו טוויטר מהשירותים…וזה בזמן הפנוי שלהם כי במהלך העבודה תמצאו אותם מול המחשב עם אלף אחד חלונות פתוחים, מדברים עם שלושה אנשים בו זמנית במסנג‘ר, מסתובבים ברשתות החברתיות, מתעדכנים בחמישה אתרי חדשות, קוראים 30 רססים וכל זאת תוך כדי שהם מדברים בטלפון….ובסוף יום העבודה שמגיעים הביתה דבר ראשון שעושים, איך לא, פותחים את המחשב.

כל אלו אינם סימפטומים של מחלת נפש  ואנשים שכאלו שרבים אוהבים לכנותם ”מכורים“ אינם צריכים טיפול גמילה, הם  על פי מחקר חדש מהווים כבר היום 16% מהאוכלוסייה העובדת ועל פי ההערכה בקרוב כמעט חצי מאיתנו יהיו כאלה.

אז מיהם ה Hyperconnected  ? החשודים המיידים הם עובדי הייטק צעירים אך למעשה קשה לתת חתך דמוגרפי ברור, יש להם תחומי עיסוק שונים, טווח הגילאים שלהם גדול והתופעה קיימת בכל העולם וזה יכול כל אחד מאיתנו, אפילו אתה, אפילו את…..טוב נו…. אפילו אני

נתון מעניין הוא שאצל ה Hyperconnected הגבולות בין התקשורת הפרטית לבין התקשורת של העבודה כמעט ולא קיימים, היא מבוצעת עם אותם כלים ועל אותן פלטפורמות דבר שמביא אותי להעריך שבעתיד אנו ניראה כי ההפרדה הזו שרבים מאיתנו עדיין מנסים לתחזק בחיי היום יום תיעלם מהתרבות שלנו.

השימוש המסיבי בחיבור לרשת הופך את ה Hyperconnected לתלויים בה ברמות כאלה שניתוק ממנה פוגע ביכולת שלהם לתפקד גם ברמה המקצועית וגם ברמה החברתית/אישית וגם פה ההערכה היא שמקום ללא רשת וללא גישה לכלים בהם הם משתמשים יהפכו למקום שהם לא ירצו להיות בו, חברות וארגונים אשר עדיין חוסמים שירותים כמו פייסבוק, מסנג‘ר ודומיהם יצטרכו לחשבו פעמיים אם הם ירצו להוות מקום עבודה אטרקטיבי, אצל רבים מה Hyperconnected זהו חלק חשוב בתנאי ההעסקה.

מתחת לאף נוצרת לנו תרבות חדשה, להיות תמיד מחובר, תמיד זמין, זוהי דרך חיים ולמרות שהיא מנת חלקם של מיעוט כרגע וגם אם זה נראה לכם רחוק, כדאי מאד לשם לב כי המסה הקריטית כבר ממש פה… הינה הם באים !!!