פסיכוגריאטר

פסיכוגריאטר -אבחון פסיכוגריאטרי.

העולם המערבי מתאפיין במספר דברים מבחינת האוכולוסיה. קודם כל, האוכלוסייה נעשתה בריאה יותר- מחלות שהיו גורמות לאנשים רבים למות בגיל צעיר, אך לפני כ 50 שנה, אינן קיימות היום. ושנית, האוכלוסייה נעשתה מבוגרת יותר מאשר אי פעם.

כתוצאה משינויים אלו עלה הצורך לשים דגש על הצרכים הרגשיים- נ-שיים של קבוצת הגיל השלישי- האנשים שעברו את גיל 65. אוכלוסיה זו מיוחדת במינה בגלל שהם חווים שינויים רבים- המשפחה שלהם התפתחה ולרוב הם נותרים בבית לבד, הם חווים אובדנים שונים- אובדן מקומות עבודה, לעתים אובדנים של חברים או בני משפחה, לעתים הם סובלים ממחלות שונות נוספות כגון מחולות לב, פגיעות בכליות ובראייה ובשמיעה. שינויים אלו משמעותיים מכיוון שהם משפעים על תושת הרווחה של הפרט, חושפים אותו לסיכום יתר לפתח מצוקה רגשית עם ביטוים של חרדה ודיכאון ואחרון חביב, הגיל שלהם והתרופות ומחלות הרקע שהם סובלים מהם מחייבים התייחסות מעט שונה מאשר לגילאים הצעירים יותר.

בעבר, רופא הכפר היה מטפל בכל הכפר. לא היו התמחויות בתחומים שונים, הרופא טיפל בנשים, גברים וילדים. עם השנים, והתפתחות הרפואה חלה התמקצעות של הרפואה והרופאים והתחומים נעשו מצומצמים יותר אבל בעלי איכות טיפול טובה יותר. הפסיכיאטריה כתחום ברפואה, התפתחה למעשה ב 150 שנה האחרונות אולם ב 5 עשורים אחרונים אנו עדים לצורך להתמקצע בתחום של פסיכיאטריה לגול המבוגר.

הפסיכוגריאטר מהווה הגורם שהתמחה ברפואת בריאות הנפש לגיל המבוגר. בניגוד לדעה הרווחת בקרב אנשים רבים, פסיכוגריאטר אינו אדם שמטפל אף ורק במצבים של פגיעות קוגניטיביות ודמנציה. למעשה פסיכוגריאטר הוא פסיכיאטר שמטפל במצוקה רגשית-נפשית- רפואית של הגיל השלישי . ההתייחסות שלו צריכה להיות לאור העבר של המטופל , המצב הרפואי שלו והצורך והצרכים להתייחסות מיוחדת מבחינה חברתית – סוציאלית.

מנטבע הדברים,  פסיכוגריאטר עוסק באבחון וטפול פסיכוגריאטרי. אולם האנשים שמגיעי אליו אינם רק מכאלו שלאחרונה התגלה שהם סובלים מהפרעה נפשית אלא נחלקים למספר קבוצות:

  • אנשים שסבלו בעבר מהפרעה נפשית ויש צורך להמשיך ולטפל
  • אנשים החלו לסבול מהפרעות נפשיות כגון דיכאון, חרדה או מצבים אחרים
  • אנשים שסובלים מבעית גופניות וסובלים ממצבים רגשיים, נפשיים שהם חלק מהשינויים הללו
  • אנשים הסובלים מהפרעות קוגניטיביות בשל מחלות/תאונות/ניוון וחווים שינויים בהתנהלות היומית שלהם- תלותיים, סובלים מהפרעות נפשיות נלוות ולחלקם יש הפרעות התנהגות.

הפן הנוסף שבו עוסק הפסיכוגריאטר, למעשה מטבע קיומו המקצועי הוא הערכת היכולות השונות של האדם. הוא נדרש לעתים קרובות לענות על שאלות בדבר יכולות שנפגמות עם השנים וביחוד אלו שקשורות ליכלות של ריכוז, זיכרון, הסקת מסקנות . בחינת כושרים אלו חיונית כאשר יש צורך להעריך את יכולתו למשל, לערוך צוואה, לחתום על הסכם מכר של הדירה שבבעולותו ולצורך בחינת הבנתו את מצבו הרפואי במידה והוא מסרב לטפול רפואי שמוצע לו.

בשל המורכבות של העבודה , הפסיכוגריאטר הוא ייקח בחשבון את המצב הרפואי, הנפשי, המשפחתי והצורך להתאים את התנאים השונים הסביבתיים לרווחתו של המבוגר. לצורך כך הוא נעזר לא פעם בעובדים סוציאלים, בדיקות עזר רפואיות ובאנשי מקצוע נוספים מתחום בריאות הנפש/ רווחה ורפואה.

Category: פסיכוגריאטריה

תגיות: ,

- ינואר 22, 2015