חרדה חברתית-פוביה מביקורת

מהי חרדה חברתית?

ספר האבחון האמריקאי למחלותוהפרעות נפשיות ה DSM-5 מתאר את החרדה החברתית. האבחנה על פי הקוים המנחים הללו נועדה מחד להגיעלאבחון מדוייק שניתן יהיה לטפל בבעיה הנטענת ומאידך שיהיה אפשר להבדיל בין מצבים נפשיים בעלי הסתמנות דומה. למשל שניתן  יהיה לבדיל למשל בין התקפי חרדה סתם לבין חרדה חברתית. ספר האבחנות האמריקאי מתאר את הפוביה החברתית באופן הבא:

חרדה חברתית-פחד קהל

נטייה להמנעות מצבים חברתיים שבהם יהיה לפחות משקיף אחד מהצד או לכל הפחות ניסיון להמנע ממצבים כאלו.
נטיה לחוש באי נוחות, פחד, חשש, חרדה ועד לתופעות של התקפי פאניקה בעת חשיפה למצבים כאלו.
החשש הפנימי או אי הנעימות נחווית על ידי האדם כביטוי של החשש מבפני ביקורת על דבריו

מה הסיבות לפוביה חברתית?

חרדה חברתית היא אינה "מחלה" במובן של הפגיעות שבה אלא היא מצב שבו ישנו חשש מסיטואציות חברתיות מסוימות. חשש מפני יחסי גומלין בין אנשים שיש להם מטרה.פוביה חברתית הוא סוג של הגנת-יתר מפני איומים חברתיים שנתפסים כאמיתיים או לעתים נתפסים כאמיתיים אולם במצבים וזמנים אחרים הם נראים כמוגזמים. במוטנחים של הדיוט מן הישוב, האדם שאין לו הזכלה מקצועית בתחום הפסיכיאטריה או הפסיכולוגיה זה ייראה כאילו אדם אחד חושש מאדם אחר.

לעתים הפוביה הזו נראית כדרך התמודדות או המנעות מפני מצבים שהשגת המטרה של הסובל מחרדה חברתית מקבעת באופן לא מודע. למשל, אם אדם סובל מחרדת קהל ואינו יכול לקום ולנאום בפני אנשים, כמו להציג בפני מנהלים הרי ההמנעות באה כביכול לשרת את המטרה שלו- החשש שלו מפני אי יכולת להצליח מביא אותו להמנעות ובכך הוא אינו חווה את הכשלון. אבל הוא חווה את הכשלון בכך שאינו מצליח להוציא לפועל את הרצונות שלו. הכשלון שבחרדה הוא פחות נורא מבחינתו יחסית לכישלון האפשרי במידה ויעמוד מול האנשים ולא יקבל את ההעארכה שהוא כמהה לה.

פוביה חברתית חבויה בתוך התנהגויות חלופיות

ההתנהוגת ההמנעותית גורמת לחלק מהאנשים להראות כאילו הם מוכנים ומסכימים להתנהגויות של אנשים אחרים. החרדה החברתית מונעת מהם להתעמת אולם איןם זה אומר שהם מסכימים לנעשה סביבם. אנשים הסוחרים בדרך התמודדות זו עם החרדה החברתית שלהם יהיהו בעלי נטיה לקבל על עצמם את הצרכים של האחר ולא את הרצונות שלהם.

לפעמים, אנשים הימנעו מדרישה של הצרכים שלהם ו"ישור קו" עם רצון הסביבה ישכנעו את עצמם שכך הדבר הנכון לעשות ושכאילו אין להם באמת רצונות אחרים מעבר לאלו שהם מוציאים לפועל או …שההמנעות שלהם מעשיית הדבר הוא הדבר הנכון.

על מנת להמנע מהחויה הלא נעימה של חרדה במצבים חברתיים יהיהו אלו נוטים לא להשתתף בפעילויות חברתיות, לשכוח את הפעילויות הללו או לקבוע מספר פעילויות לאותו זמן. כך הם יהיו עם "תרוץ" לא להיות בפעילות חבתרית הנתפסת בעיניהם כמסוכנת או כגורמת לחרדה.

אנשים אלו יהיו לעתים , בעלי נטיה להסתרת הפגמים של עצמם. הם יראו מושלמים, מנומסים, רגועים, שלא נכנסים לעימותים. אולי אם אחרים היו יודעים מה מתחולל בלב שלהם היו יכולים להבין שהמדובר בחרדה מפני העימות לא מבחירה אמיתית.

לפעמים אנשים כאלו, על מנת שלא ייראו כחסרי ביטחון, חרדים ובעלי יכולות םפחות טובות משל אחרים, ינסו לעטות מסכה של אהבה והסכמה עם הזולת. ייראו כמבינים ומסכימים. החידושים שיעמדו בפניהם יהיו "מסוכנים" עבורם הם ייראו כחסרי ביטחון במצבים חדשים ולכן יעדיפו פעילויות שמרניות, יינסו לא לעשותיותר מדי שינוים בחייהם. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא אותו עובד חרוץ ומוכשר שאינו מקבל העלאה בשכר בגלל שהוא חושש מהסיטואציה החברתית מול המנהל שלו. הוא לא יעזוב את העבודה כי יחשוש מראיונות עבודה. וכך…הוא נשאר באותה עמדה, לכאורה מרוצה…

תכונות חיוביות של אנשם הסובלים מחרדה חברתית

אנשים אלו יראו באהבה ובכבוד הדדי ערך עליון ויפעלו על פיו. הם לא יהיו בעלי כוונה זדונית בגלל נטייתם לשמור על התחושה הנוחה של הזולת בגלל הרגישות הגבוהה שלהם לתחושת ביקורת. הם לעתים קרובות מאוד אכפתיים, רגישים ועדינים חברים, שותפים או עמיתים לעבודה בשל אותה הרגישות שלהם לביקורת הם הופכים לשותפם נעימים ונוחים.

טיפול

הטיפול בחרדה חברתית מתבסס על תירגול וחשיפה למקומות ומצבים שמעוררים את החרדה. התירגול החוזר והנישנה הזה מכונה טיפול קוגניטיבי התנהגותי . בתהליך הדרגתי האדם לומד לשלוט ברגשות, נמנע מההמנעות שהוא כופה על עצמו ולומד שגם אם הוא אינו מושלם הוא יכול להיות מספיק מוצלח ומספיק מוערך. ישנן גם תרופות המשמשות לטיפול בחרדה חברתית. הטפוליםהתרופתיים ניתנים על ייד פסיכיאטרים- תרופות שונות נוגדות חרדה ודיכאון מפחיתות את הדריכות, את התגובה של הגוף ומאפשרות לנהל אינטראקציה נוחה יותר.

Category: פוביה

תגיות: , , , , ,

- ינואר 5, 2014